קרנבל- ריו דה ז'נרו

כל מה שרציתם לדעת על המסיבה הגדולה בתבל

קרנבל ריו דה ז'ינרו הוא יחיד בסוגו, חופשה בתקופת הקנבל היא חלומם של רבים , לנפוש בברזיל בתקופת הקרנבל זה אגדה...
קרנבל ריו דה ז'נירו מתקיים באחת הערים הקסומות בעולם. האירוע השנתי הזה מתקיים בסביבות חודש פברואר, בערך כ – 40 יום לפני הפסחא ולמשך 4 ימים. לקרנבל של ריו דה ז'נירו יצא השם של הקרנבל הכי זוהר, מפואר וסקסי ולכן הוא מושך המוני תיירים מרחבי העולם.בקרנבל של ריו דה ז'נירו מתרחשת תחרות שמתקיימת בין בתי הספר לסמבה, ו "מצעד המנצחות" הנערך אחרי כן בחוצות ריו דה ז'נירו לעיני כל הוא אירוע רב משתתפים ומרהיב ביופיו. במשך כל ימי קרנבל ריו דה ז'נירו מאות אלפים תושבים ותיירים נאספים כדי לראות, להראות ולהיראות.

קרנבל, החגיגה הגדולה ביותר על פני האדמה. הקרנבל הוא המהות האמיתית של כל ברזילאי, הביטוי האולטימטיבי של קיומו. הקרנבל בברזיל הוא מעין חג לאומי – בשעה שרבים מתושבי ריו עוזבים את העיר על מנת לנפוש במקום אחר, תיירים רבים מגיעים לברזיל, אשר שמה הולך לפניה, כדי להשתתף בחגיגות ולקחת חלק באירוע הנדיר.

ברזיל היא בירתה של המסיבה המפורסמת ביותר בעולם – הקרנבל. ריו דה ז'נרו, העיר המפורסמת ביותר בברזיל, מארחת את האירוע המרכזי - מצעד מיוחד במינו הנמשך יומיים ונחשב לאירוע המרהיב בעולם – אירוע של שכרון חושים, מסיבה מטורפת המשלבת מוזיקת סמבה קצבית, אלכוהול בכמויות, רקדניות בתלבושות חושניות, חגיגה לא נגמרת של כל מה שמסמל את ברזיל.





אז איפה הכל התחיל?

שורשי הפלא הזה מגיעים מכל קצוות המדינה. תחילתם במסורת של המתיישבים הראשונים באמזונס.

הקרנבל נוצר כתוצאה משילוב של 300 שנות עבדות, אשר סיפקו את ההשפעה האפריקאית של תיפוף וריקוד, עם ראשית הנצרות. המילה קרנבל פירושה "סילוק הבשר". באירופה נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר מאכילת בשר ומכל הנאה גופנית אחרת במשך 40 יום כהזדהות עם סבלו של ישו. לפני צום זה נהגו לקיים חגיגות זלילה וחטאים בליווי של מסיבות ריקודי תחפושות ומסכות.

הקרנבל לא יכול היה להיווצר כמובן ללא אהבת האדמה ותשוקה למדינה שפועמים בתוך ליבם של כל תושבי המדינה. אנשים אלה, אשר חיים סביב נהר האמזונס הנועז ולא צפוי, הצליחו ליצור חיים מלאי כוח ותשוקה.

כל אלה התמצו לכדי אירוע אחד, אדיר מימדים, רווי בשמחה ושיכרון חושים שלא חוויתם מעולם.




הקרנבל

עם סוף המאה ה-19 הקרנבל בריו דה ז'נרו התמסד וקבוצות מסוימות התארגנו במיוחד עבורו. קבוצות אלה הפכו מאוחר יותר למועדוני סמבה או בשם המוכר יותר כיום בתי ספר לסמבה. בתי ספר אלה פזורים בכל רחבי ברזיל ועוסקים בהכשרת רקדנים במשך כל השנה לקראת ההופעה בקרנבל. כמו כן שירים והמנונים מיוחדים ובעלי קצב קליט החלו להיכתב במיוחד עבור הקרנבל.

הקרנבל בברזיל נמשך ארבעה ימים, המכונים בפי המקומיים ארבעה ימים של שכרון חושים. בקרנבל, המצליח להשכיח מאנשים את טרדות היום יום, משתתפים אנשים מכל שכבות האוכלוסייה, ומתמסרים לצבעים, קולות, ריחות, ריקודים, מסיבות, אוכל, שתייה שניתן למצוא רק כאן. במהלך הקרנבל מוצפת ריו כולה בערב רב של אירועים: מסיבות רחוב, תהלוכות, מצעדים, תחרויות ריקודים ותחפושות ואינספור אנשים עם שמחת חיים בלתי נדלית בחגיגה צבעונית הגדלה משנה לשנה.

הקרנבל נתפח באופן רשמי עם הכתרת מלך הקרנבל על ידי ראש העיר. מאוחר יותר מתחיל המצעד הראשון ב"סמבודרומו " - אצטדיון ענקי אשר נבנה במיוחד עבור האירוע ובו 60 אלף כסאות אשר אמורים להכיל, תמורת תשלום, את רבבות התיירים המגיעים מרחבי העולם על מנת לקחת חלק בפלא הנמשך כ-10 שעות. המבקרים יכולים להצטייד בכרטיסים אשר מחירם יכול לנוע מ-100 דולר ועד ל-1,300 דולר!!
בין הצועדים בקרנבל ניתן למצוא אנשים מכל שכבות, גיל ורמות האוכלוסייה, אשר מרגישים תחושת שייכות עצומה מעצם חברותם בבתי הספר השונים. הקרנבל של ריו מסמל חגיגה של חופש, שוויון וסובלנות ונותן מעין לגיטימציה לקבוצות שונות המרכיבות את האוכלוסייה.

במצעד בתי הספר לסמבה, הנמשך יומיים, צועדות 14 קבוצות- 7 כל יום. הקבוצות המכילות כ- 30,000 רקדנים, צועדות במשך 80 דקות (כל חריגה מזמן זה משמעותה הורדת נקודות) כשהן מלוות בקהל אוהדים רחב ולכל קבוצה נושא משלה הנשמר בסודיות ובא לידי ביטוי בתלבושות ובריקודים. בראש כל בית ספר כזה ניתן למצוא "בטריה" – מקהלת נגנים המשלהבת את הקבוצה הבאה אחריה עם קצב וסגנון הייחודים לה.

במצעד המנצחות, הנערך כשבוע לאחר מכן, צועדים בתי הספר שניצחו במהלך אותה שנה.

הקרנבל מתקיים במקביל במספר ערים וסגנונות ברחבי ברזיל:

בני המעמד העליון מקיימים נשפים סגורים ופרטיים כדי לא להתערות ב"פשוטי העם".

באולינדה מתקיים קרנבל מסורתי יותר בו אין שימוש בכלים חשמליים או משאיות, אלא קרנבל המתקיים בעיר העתיקה בו יש מוזיקה, ריקודים ותהלוכות ענק בליווי תחפושות.

בסלבדור דה באהייה מתקיים קרנבל קלאסי ועממי יותר בו עוברות משאיות ענק, הנוסעות לאיטן מצוידות ברמקולים ובימה עליה יושבים זמרים, כאשר הן מוקפות קהל רב ומשולהב המלווה אותה בשירה וריקודים ערים. האוכלוסייה המרכיבה את המקום כוללת ברובה שחורים שהיו פעם עבדים ועובדה זו באה לידי ביטוי ביכולתם לחגוג כמו שאף לבן לא חולם...בפסטיבל זה ניתן לבחור אם להשתתף ללא תשלום, לצפות מהטריבונות תמורת תשלום או להצטרף לאחד מהמשאיות המשתתפות.

בריו דה ז'נרו וסאו פאולו מתקיים הקרנבל המפורסם והידוע אשר מגיע לשיאו עם תחרות בתי הספר לסמבה ומצעד המנצחות בו צועדים מול קהל של אלפים בתהלוכות ריקודים,תיפוף עם מבחר תלבושות צבעוניות עליהן עמלו לאורך כל השנה.

עבור הברזילאים הקרנבל הוא חוויה חד פעמית ובלתי נשכחת, אירוע המשתווה בחשיבותו עבור האמריקאי הממוצע ליום העצמאות וערב הגמר של הסופרבול גם יחד. החלום האמריקאי הוא להעיז להפוך למה שתרצה להיות. הברזילאים שותפים לחלום זה. ספורט, אמנות, עסקים – הם חיים למען הרגע. הרעיון של יצירת שינוי, הוא לב ליבו של הקרנבל: לילה הופך ליום, העני הופך עשיר, הפשוט הופך למפואר וססגוני, המסיבה הגדולה בעולם לתחרות רצינית, הכל מתחיל ונגמר בנקודה אחת.